טיפול בטראומה ותסמונת לחץ פוסט טראומטית

הגורמים לטראומה ולהפרעת דחק פוסט-טראומטית
הקדמה

במהלך שלושים-וחמש השנים האחרונות סייעתי בהצלחה לאנשים רבים להתמודד עם טראומה בחייהם. הכשרה מצויינת ושנים רבות של נסיון במגוון רחב של בעיות מאפשרים לי לעזור למטופלים להתמודד עם ההשפעות השליליות של טראומה וסימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). סייעתי לחיילים שסבלו מהלם קרב, לאזרחים שעברו פעולות טרור, או סובלים מפחד מטרור, לאנשים שעברו תאונות דרכים, תאונות עבודה, אלימות, התעללות רגשית, התעללות מינית, אונס וטראומות אחרות (רשימה מלאה של מצבים אלה מופיעה בצד).

רוב האנשים בעולם חוו סוג של טראומה בחייהם ורבים ממשיכים לסבול מההשפעות של החוויות הטראומטיות, למשל פחד לדבר בפני קהל, גמגום, פוביות, OCD, הפרעות מיניות, פחד מיצירת קשרים אינטימיים – ואפילו כאבי-ראש, הפרעות במערכת העיכול ומגוון הפרעות פסיכולוגיות וסימפטומים פיזיולוגיים.

לרוב אדם יודע ברמה מודעת אם חווה טראומה ואם זו עדיין משפיעה בצורה שלילית על חייו/ה – בין אם על בסיס יומיומי, או בקשר עם אירועים, חוויות או גירויים ספציפיים.

ובכל זאת, לעתים קרובות אדם סובל מקושי מסויים בחייו ואינו מודע לכך שקושי זה נובע מאירוע טראומטי, ועוד יותר – שקושי הינו התגובה, הדפוס השלילי או ההחלטה הלא-מודעת הנובעות מאותה חוויה טראומטית.

לעתים קרובות, במהלך חוויה טראומטית, אדם נכנס למצב ספונטני היפנוטי, בו תגובה או דפוס שליליים נלמדים ונטבעים במהותו).

אדם יכול לקבל החלטה לא-מודעת ברגע הטראומה, אשר יכולה להחליש אותו למשך שנים, ואף לכל חייו. הוא עלול לחוות הגבלות בפעילויות ובחוויות שלו, ואלו שוב גורמים להשפעות שליליות, כמו הערכה-עצמית נמוכה והעדר בטחון-עצמי.

אותו אדם ינסה טיפולים שונים ומגוונים, אך רובם נכשלים לאחר שלא גילו את השורש ההאמיתי של הבעיה ולא טיפלו בו.

כאשר מגלים את מקור הבעיה, הרבה יותר קל לפתור אותה. טראומות וההשפעות שלהן, סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, פוביות, תגובות חרדתיות, התקפות חרדה, גמגום, הפרעות מיניות וכו' – בין אם האירוע נמצא במודע או נעול וחסום בזכרון הלא-מודע למשך שנים רבות – ניתן לרוב לטפל בו.

חשוב לזכור שניתן גם לטפל בבעיות עמוקות יותר, שהמשיכו או החמירו במשך שנים רבות. קל יותר כאשר המטפל והמטופל מבינים את הדינמיקות אשר יצרו בעיות אלה, כדי שהמטפל יוכל להציע טכניקות טיפוליות מתאימות שהמטופל זקוק להם להתמודדות עם מצבו.

המטרה שלי היא לסייע למטופלים שלי להתרפא מטראומות ומהשפעותיהם במהירות ובנוחות המירביות. המטופל שלי הוא השותף שלי. אני נותן שיעורי-בית, תרגילים וגם מעניק תמיכה טלפונית ווירטואלית, במידת הצורך. (אני זהיר לא לתת תמיכת יתר למטופלים עם בעיות תלות.)

תחומי המעורבות שלי ממוקדות, ברורות, מרפאות, אינטראקטיביות ואמפטיות. אני נותן את ההבנה והמיומנויות הדרושות לפתרון בעיות ולהשגת יעדים. אני עושה כמיטב יכולתי להעניק שיטות טיפול שהינן קצרות, אפקטיביות ובעלות השפעה לאורך זמן.

היפנותרפיה ביחד עם CBT וכלים טיפוליים אחרים לרוב מסייעים למטופלים שלי ייתרון משמעותי על פני תרפיות סטנדרטיות.

_____________________________________________

דוגמאות של מקרים אשר יסייעו לך להבין את דרך עבודתי:

גמגום ופחד לדבר בפני קהל הם דוגמא נפוצה של סימפטום אשר נוצר מטראומה שנשכחה לפני זמן רב מהזכרון המודע. אדם מבוגר הגיע אלי במטרה להפסיק לגמגם. גילינו בהיפנוזה שחווה חוויה טראומטית בכיתה ג'. הוא היה ילד מתוק ורגיש והמורה ביקשה שיקרא משהו בפני הכיתה. הוא טעה במשהו והכיתה החלה לצחוק עליו ולומר דברים פוגעים. הילד חווה חוויה טראומטית, וכתוצאה נכנס למצב ספונטני של היפנוזה – כדי למצוא דרך להגן על עצמו. הוא החליט באופן לא-מודע לא לדבר מהר מדי ולהימנע מלדבר בפני קהל.

הכלים הטיפוליים בהם השתמשנו כללו היפנוזה, CBT, הקהיה וחזרה היפנוטית. המטופל החל לחוש בשיפור כבר לאחר שני מפגשים והפסיק לגמגם לאחר תקופה קצרה (יש לשים לב לעובדה שכל אחד עלול לגמגם כאשר הוא נמצא במצבים של לחץ או עייפות קיצוניים). חייו החברתיים והמקצועיים השתפרו כתוצאה מהטיפול, ובנוסף הבטחון-העצמי והערכה-העצמית שלו.

ההליך הטיפולי:

עבור כל אחד מהמטופלים שלי אני יוצר אסטרטגיות טיפוליות באמצעות מגוון כלים וגישות, כדי להבטיח שהטיפול יהיה יעיל ואפקטיבי. התהליך המתואר להלן הוא הטיפול הרגיל שבו אני משתמש כדי לסייע למטופלים להתמודד עם טראומות והסימפטומים הנובעים מהן.

אני נוקט בגישה טיפולית נהדרת – (אשר פותחה בידי ד"ר מילטון אריקסון, אחד מגדולי המטפלים בהיפנוזה) – כחלק מאסטרטגיית הטיפול שלי.

ראשית, אנחנו משתמשים בהיפנוזה (או באמצעים אחרים) כדי לגלות את מקור ההפרעה, כפי שתואר לעיל.

אני מסייע למטופל לזהות וללמוד את המיומנויות וההבנות הדרושות, שלא היו לו קודם לכן, וזאת כדי להתמודד עם האירוע הטראומטי ולדעת להגיב כלפיו בצורה בריאה.

לאחר מכן אני משתמש בהיפנוזה כדי להחזיר את המטופל שלי בזמן (רגרסיה גילאית) עד למספר ימים לפני האירוע הטראומטי, כאשר הוא עומד לצד הילד שהיה, כאח/ות בוגר אוהב ומסייע. המטופל מכין את הילד (במקרה זה, הוא עצמו בזמן הקודם לאירוע) לקראת האירוע הטראומטי ומלמד אותו מה נדרש כדי שהאירוע לא יהיה טראומטי. אז יוכל המטופל לחוות מחדש את האירוע באופן בריא. אני מיישם גם שיטות טיפוליות אחרות, המסייעות למטופל, כמו הקהיה, ביטוי מילולי, NLP ועוד (קצרה היריעה לפירוט ארוך בנושא זה).

ברגע שגילינו את מקור הבעיה, קל יותר להביא לפתרונה.

כאשר המטפל והמטופל מבינים את הדינמיקות אשר יצרו את הבעיה או הסימפטום ויודעים כיצד ליישם את הטכניקות הדרושות לפתרון, ניתן להשיג תוצאות טובות במהירות רבה יותר.

יש לדעת שטראומות כמו השואה, אונס, חטיפה, אלימות קשה, התעללות, וכו' דורשות זמן רב יותר לטיפול, אבל גם במצבים אלה ניתן להשיג שיפור משמעותי והקלת הסימפטומים.

המטופלים שלי לרוב מתגברים על הטראומה שלהם במספר לא רב של מפגשים.

______________________________________

דוגמא מעניינת נוספת: פוביה מחתים וזריקה

טראומה – וחרדה שנבעה מכך – כתוצאה מהזדהות עם החוויה הטראומטית של אדם אחר.

אדם הגיע אלי לטיפול מאחר וסבל מחרדת מחטים במשך שנים. היה עליו לקבל זריקה, אך הוא פחד מאוד ממחטים – ולא ידע למה.

פוביה זו הפריעה לו לטפל בעצמו כראוי במשך שנים. הוא לא רצה לבצע בדיקות דם שגרתיות או חיסוני שפעת.

בעודו במצב ההיפנוטי, הוא שאל את התת-מודע "מאיפה הפוביה הזו הגיעה?" וזה בישר לו כי כאשר היה ילד קטן, אחיו הבוגר היה צריך לקבל זריקות נגד כלבת. למרבה הצער, הוריו לקחו אותו עמם למרפאה, שם ראה את אחיו בכאבים איומים ובפחד מהזריקות. (הטיפול בזמנו דרש 21 זריקות מאד כואבות בבטן)

גם מטופל זה השתחרר מהפוביה שלו במספר מועט של מפגשים. השתמשנו בשיטה דומה לזו המתוארת לעיל.

הגישה שלי לסיוע לילדים ולבני נוער

לחץ כאן לקריאת השיקולים המיוחדים שלי בעבודה עם ילדים ובני נוערילדים ובני נוער – ייעוץ וטיפול.

כמובן, אי אפשר להבטיח תוצאות וזה ישתנה ממטופל למטופל. מוטיבציה גבוהה השתתפות חיובית והכנת שעורי בית נדרשים מהמטופל. העבודה נעשת בשותפות בין המטפל למטופל.

 אני רוצה לתת למטופלים שלי את הטיפול הטוב ביותר וליצור עבורם את האסטרטגיה הטיפולית ההכי מתאימה. כדי להצליח במסימה זו מאד חשוב שיהיה לי את המידע הנחוץ לגבי מצבם, היסטוריה רפואית, טיפולים בעבר ובהווה וקשר עם המטפלים הבריאותיים האחרים. לכן, כאשר אני עובד עם מטופל בעל אבחון רפואי או פסיכיאטרי, אבקש ליצור קשר עם הרופאים שלו, או לפחות לקבל העתק של דו"ח רפואי עדכני בכדי לתת את השירות ההכי טוב שאוכל.

לפעמים, היפנוזה או שיטת טיפול אחר לא יהיה מומלץ או מתאים למטופל מסוים. ההחלטה להשתמש בהיפנוזה או בטיפול ספציפי אחר לגבי מטופל מסוים תילקח רק אחרי התייעצות  והערכה של מצב המטופל, הנושאים הספציפיים המוצגים, העדיפות המטופל וההיסטוריה הרפואית שלו.

היפנותרפיה והיפנוזה הינן בדרך כלל התערבויות טיפוליות מאד טובות. למרות זאת, במצבים מסוימים, לא נוכל להשתמש בהיפנוזה. למשל, למטופל שסובל מהפרעה פסיכיאטרית חמורה כמו פסיכוזה וסכיזופרניה.

אבחון והערכה תקינים צריכים להעשות לפני שמוש בהיפנוזה. אם ד"ר שלדן מחליט שאפשר להשתמש בהיפנוזה, המטופל יחתום על הסכמה בכתב.

לעתים קרובות, ד"ר שלדן מתייעץ עם הרופאים האחרים המטפלים במטופל כדי להשלים את הערכתו וליצור האסטרטגיה טיפולית המתאימה ביותר וגם כדי לוודא את הבטיחות, ההרמוניה ואת תאום והעקביות בין כל המטפלים הבריאותיים של המטופל. ד"ר שלדן גם יבקש מהמטופל לספק כל מידע לגבי תרופות הנילקחות על ידיו.

 כל האמור לעיל נאמר לשגשוג המטופל וכדי לוודא שכל העבודה נעשת מבחינה משפתית ובסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבועים. אני רוצה לתת שרות מעולה ושכל אחד מהמטופלים שלי יהיו מוצלחים ככל האפשר.

אם נשאר לכם כל שאלה שהיא, אנא צרו קשר איתי

מקורות נוספים

זכויות יוצרים, 2010-2018. כל הזכויות שמורות

ד"ר שמחה שלדן

שכפול או העתקה של חלק כלשהו מאתר זה מותנים באישור מוקדם בכתב מאת המחבר.